לך האישה החוששת מאיבוד העבודה, לך האישה הדואגת לילדיה ולבעלה, לך הדואגת להוריה שבגיל הזהב, לך הזוכרת איך ניגבת דמעה כשילדך חזר בבכי מהכיתה כשקבוצת ילדים החליטה לדחותו מהכלל רק כי הורגלה לפילוג ופלגנות בקבוצה. לך שפנית אל המורה שהרימה ידיים ואמרה: "מה לעשות? זה בחברה כולה ומשליך גם על הכיתה, לכי בטענות למנהיגים ולהורים של ילדי הכיתה. "לך היודעת שגם על החג הבא, סביר להניח שילדייך ימשיכו ללמוד או בעצם לא ללמוד ממש למרות שהיית רוצה שילמדו בכיתה. לך היודעת שיש סיכוי לא קטן שבקרוב תפתחי את המקרר ויהיה בו מעט ותסתכלי בעיניי ילדייך הרעבים בעצב רב.

את הלא אישה פרקטית הרואה את הנולד, את הרי יודעת שהגל השלישי של הקורונה בתוספת שפעת מתקרב אלינו בצעדי ענק. לך אני רוצה לתת את התקווה, לך אני רוצה להראות את האור שבקצה המנהרה. הווירוס לא בא לאמלל אותך, הוא בא להציע לך פתרון בעבור ילדייך, נכדייך והדור הבא. את הרי מבינה שכל מה שקורה בא להראות לך דבר מה לעתיד, למחר.

את הרי מבינה שאי אפשר יותר להפקיר את גורל המשפחה בידי פוליטיקאים שכל כוונתם להתיישב על כיסא מרופד. את הרי יודעת בתוכך שמהם לא תבוא הגאולה, את תמיד לקחת על עצמך את הדאגה למשפחה! אז עכשיו את מבינה שהפתרון יכול להגיע רק מה"יחד" של כולם. את הרי בתוכך מבינה שרק חיבור חברתי הוא הפתרון למשבר שאליו נקלעת. 

בידיך הכוח לדרוש שינוי עכשיו! לך הכוח לדרוש מהמנהיגים, מנהיגות של אמא ואבא שדואגים לכלל ילדי המשפחה, מנהיגות שמקרבת את כל חלקי משפחת האדם, מנהיגות שמעודדת יחסים של כולם בשביל כולם, מנהיגות שקוראת לאיחוד כל שורות העם.

את שנמצאת בקרב העם יכולה עם נשים כמוך, שעיניהם פקוחות למצב, להוביל שינוי במדינה. ממנהיגות אגואיסטית שחושבת על עצמה למנהיגות  שדואגת לכלל העם. ואפילו אם לא בגלל שבאמת להם אכפת , אלא רק בגלל שיודעים שמעכשיו זו הדרישה שלך.