כשאנחנו אומרים "על כל פשעים תכסה אהבה" למה הכוונה? מהם הפשעים? מה שכתוב בחוק? מה שעושה הגנב, הרוצח? אילו הם פשעים שהמחוקק קבע בעולם הגשמי כדי להבדילם ממעשים שאינם פשעים, כדי לתת לחוק את האפשרות לכפות את העונש על הפושע.
כשאנחנו מדברים על אותו פשע ב"על כל פשעים תכסה אהבה" אנחנו מדברים על פשעים שבין אדם לאדם על אותם פשעים שמערכות היחסים. הפשע הוא בהתאם לתפיסה הפרטית של המגדירו כפשע. למשל כשמישהו מתקשר לחברו והחבר לא ענה לו, בעיני אחד זה יכול להיחשב כפשע, בעיני אחר כדבר שולי שאין להתייחס אליו. גם בעיני זה שזה נחשב לפשע זה על פי ראייתו המצומצמת, כי יכול להיות שהחבר לא ענה ולא חזר כי שכח/איבד את הטלפון שלו ובכלל לא יכל לענות. אולי הוא נמצא במצב רגשי/בריאותי/תעסוקתי מסוים ולא יכול לענות, אבל זה ששופט ומבקר וכועס מתבונן מתוך עצמו, מתוך העמדת עצמו במקום החשוב ביותר מבלי לחשוב על חברו. "פשע" יכול להיות גם משהו שמישהו באמת נעשה מתוך כוונה רעה. כמו למשל חבר שמעליב מתוך כוונה באמת להקטין, באמת לפגוע וכו'. פשע ב"על כל פשעים תכסה אהבה" להבנתי מתייחס לכל דבר שבעיני זה או אחר הוא לא ראוי.

ולמה הכוונה ב"אהבה"? האם לאהבת גופים? האם אהבת דגים, דהיינו מאכל? האם אוהב הדגים יסכים לתת להם נשיקה? האם אהבה היא משהו גשמי? האם רוחני? האם אנחנו יודעים בכלל מהי אהבת אמת? להבנתי ב"על כל פשעים תכסה אהבה" מדובר על אהבה שהיא הקרובה ביותר לאהבת אם. אם שיכולה להתבונן, לראות את המעשה הלא ראוי של ילדה אך למרות זאת לא מבטלת את כל הטוב שבו, מאירה את כל הנפלא שבו וממשיכה לאהוב אותו ועושה ככל יכולתה כדי לקדמו, כדי שיהיה מאושר, כדי שיתפתח בצורה מיטבית.
דהיינו באהבה שב"על כל פשעים תכסה אהבה" הכוונה להתבונן על ה"פשע" בעיניים פקוחות, יחד עם זאת לראות גם את השיפוטיות שלי, את הרצון לעצמי, לגלות ולהבין עד כמה אני נמצא בהתבוננות צרה כעולם נמלה ומעל ל"פשע" מבלי למחוק אותו, לכסות בשמיכה של אהבה. כלומר מעל המעשה ה"נפשע", לתקן בתוכי את היחס הכועס, המאשים, ולחפש בתוכי את הכוונה לתת באהבה לזולת למרות ה"פשע" שעשה כלפי. לתת הצדקה לזולת , לכוון מעשיי למען אושרו, למען התפתחותו, למען התקדמותו. כמו אמא לילדיה.