מירוץ החיים

קצב החיים הולך ומתגבר הכל הופך למירוץ מטורף. איך הכל משתנה במהירות בחיינו ככל שהשנים חולפות הזמן רץ מהר יותר וקצב השינויים גדל.

זה מזכיר לי כשהייתי נער יצאנו לטיול לצפון עם הצופים, באחד הימים היה לנו מסע שהיינו צריכים לטפס ברגל על הר התבור, להגיע לכנסיה שם, ואחר כך להתחיל לרדת לכפר הדרוזי דבוריה ששם היינו אמורים לישון.

אני שהייתי ילד לא ממושמע כל כך, לא נשמעתי למדריכים שביקשו מכל החברים לא לעקוף  אותם ולרדת בקצב שלהם, מכיון שמסלול הירידה בהר היה בשיפוע מאד חד כלפי מטה ומלא  בעצי זית.

אני כדרכי לא נשמעתי למדריכים, הגברתי את קצב ההליכה בכדי להיות ראשון, קצב שהלך והתגבר ןמפאת השיפוע החד ההליכה המהירה הפכה לריצה כאשר הרגליים לא מספיקות לעמוד בקצב ומפאת המהירות  אני מוצא את עצמי עף לתוך עץ שבולם אותי. למזלי הטוב לא שברתי כלום, אבל את הבושה והצחוקים ששמעתי מחברי אני לא שוכח אותם עד היום.

טוב קצת נסחפתי, מה שאני רוצה להגיד פה שאני מאד חושש מסגנון החיים שכל החברה המודרנית שותפה לה בעיקר הצעירים שמשועבדים למירוץ המטורף כאשר כל אחד מנסה לעקוף את השני, להראות כמה הוא גדול יותר ומוצלח יותר. דבר שיביא רבים לאותה התרסקות מחוסר היכולת לרוץ אחרי כולם.

והשאלה מי צריך את זה ? יש פה משהו לקוי במטרת חיינו, והשאלה מה בסך הכל צריך בן אדם. אני חושב שכמעט כולם רוצים להיות מאושרים.

האם חיי העבדות וההשתעבדות היום מביאה אושר לכולנו ?

כבר מגיל קטן ההורים מנסים לחנך להישגיות הזאת, בהעשרה בלימודים בעוד חוגים, ולא משנה אם הילדים אוהבים או שונאים.

אני מסתכל היום על ילדי ונכדי דור המחשב והאייפון דור שכולו במירוץ הכל עובד ונמדד לפי השגיות שגורמת לדחוס בהם עוד ועוד. מכניס את הילדים ללחץ, ואת ההורים  לעבוד יותר קשה בכדי לשלם על הכל.

את צורת החיים הזאת מאמצים הצעירים שמהר מאד הופכים לשותפים במירוץ  אחרי כסף והשגיות. כל אחד נמדד ונבחן לפי הישגיו, ולא כל אחד יכול לעמוד בזה, לא כולם ניבנו שווים, לא בשכל ולא ביכולת, דבר שמביא לחלק מהצעירים דיכאון חוסר שימחת חיים והרגשה שאני לוזר לא מוצלח.

עכשיו דווקא ניתנה לנו הזדמנות מאד גדולה ויפה לבחון את דרכנו. דווקא מהמקום שעצרנו וישבנו יותר בבית עם הילדים עולה שאלה מה טוב לנו יותר, מה אנחנו בוחרים, כולנו אנשים שהסביבה  משפיעה עלינו, זה מתחיל בסביבה שאנו גדלים בה, באיזו משפחה, זה מתחיל בדרישות ההורים ואחר כך בסביבת המגורים אם אתה גר בסביון או במושב או בעיר שהיא ממוצעת ולפי זה אתה ניבחן יום יום.

כמה פעמים היית בחו"ל,איפה היית ? מה קנית ? באיזה מלון ישנת ? איזה רכב שכרת ? באיזו מסעדה אכלת ? ועוד ועוד. חזרת מחו"ל ואז השכן שלך קנה אוטו חדש יותר שווה משלך ואז מתחיל הילד להגיד לך, אבא ראית איזה אוטו קנה משה השכן, ופה אתה מרגיש מושפל ולא יוצלח ביחס אליו וגלגלי השיניים בראש מתחילים לעבוד בתוכך, והראש שואל איך משיגים עוד כסף לקנות משהו טוב יותר ממשה השכן.

וכל דבר כזה זורק אותך שוב למירוץ החיים. תיראו דבר נוסף את הישגי הטכנולוגיה החדשה שמריצה את הכל ליותר מהירות, מהירות במידע מהירות שמלבה עוד יותר מהירות.

ואתה שואל, האם זה עושה אותנו ליותר מאושרים ?