אחדות בעם ישראל נראה כמשפט מלא סתירות, לא הגיוני, אולם מורגש כהכרחי. עם ישראל הגיע לישורת האחרונה. אנחנו חייבים להחליט לאן מועדות פנינו. בשנתיים האחרונות, 4 מערכות בחירות, עם משוסע, מציאות הזויה. נראה שאנחנו בדרך להתפרצות אלימה ביננו. רבותי, ההיסטוריה חוזרת. אלפיים שנה בגלות לא הספיקו לנו, עדיין לא הבנו את מהותנו האמיתית. חבל. נו טוב, אולי בכל זאת… כמה נקודות שיאירו לנו את הדרך. 

עם ישראל, שורשו במסופוטמיה (בבל של אז) אברם כהן בבלי ממשפחה מיוחסת, גילה את סוד החיים. איחוד ,כמו שכתוב שמע ישראל ה' אחד. בבל הייתה מרכז האנושות, הם חיו כמו משפחה אחת עד שהאגו שגדל והחל להרוס את "החיים הטובים". אברם חקר את העניין וסיפר את גילויו, לכל מי שרצה לשמוע, לעתיד עם ישראל זה אותם הבבלים שאחדותם הייתה חשובה להם מעל לכל חשבון אחר. הגרעין המיוחד הזה שמר עלינו. לאורך היסטוריה של אלפי שנים, אין זכר לאותה ציביליזציה חוץ מעם ישראל.

"החיים נבנים מניגודים"

אנחנו צריכים להבין כי אחדות זו המהות של הטבע כולו. החיים נבנים מניגודים – חושך ואור, פלוס מינוס, שמיים וארץ, שמאל וימין. האחדות מאפשרת לנו חיים על פני הניגודים הקיימים. אנחנו חיים בתקופה מיוחדת מאוד ואתגרים גדולים לפנינו. מגפת הקורונה מראה לנו עד כמה החיים שלנו שבריריים, עד כמה אנחנו לא יכולים לתאר את העתיד שלנו נכון, עד כמה אנו לא קולטים מהי מהות החיים. משבר זה מקום שבו חיים חדשים מתחילים, משבר זה המקום שבו העבריות הקדומות הולידו את ילדיהם. אנו בעיצומו של משבר של לידה מחדש, העולם האגואיסטי שבו חיינו אלפי שנים לאט לאט מפנה מקום לעולם החדש ולנו אין ברירה אלא להתיישר לפי מה שהטבע מחייב אותנו. לפי עיקרון האחדות. 

נסיים בציטוט יקר ללבי בדבר אחדותנו: "ואל תתמה, מה שאני מערבב יחד את שלומו של ציבור אחד, עם שלום העולם כולו, כי באמת כבר באנו לידי מדרגה כזו, שכל העולם נחשבים רק לציבור אחד, ולחברה אחת, כלומר, שכל יחיד בעולם, מתוך שיונק לשד חייו והספקתו מכל בני העולם כולו – נעשה בזה משועבד, לשרת ולדאוג לטובת העולם כולו." (בעל הסולם, מאמר "השלום בעולם").